בלוג

שבוע שעבר קבלנו בשורה- 05.01.18 יום ו’, הולכת להית סופה!

הבטיחו לנו: המעלות יצנחו, רוחות של עד 100 קמ”ש, גלים גבוהים של 6-7 מטרים, בחופים בנו חומות גבוהות לעצור את הגלים, גשם, ברקים ורעמים…

אסכם ואומר שסך הכל היה פחד גדול סביב כולנו. כולנו התכוננו ליום הזה!

קבלנו אזהרות מהמרינה, קשרנו את היאכטות חזק וחזק והמתנו לראות מה תביא איתה הסופה.

אז אכן, בשישי לפנות בוקר נתקפנו בסופת ברקים ורעמים מחרישי אוזניים וקור. התעוררתי בשישי בוקר עם ביקור קצר של חורף- אתרי החדשות סקרו את היום- תמונות של ילדים מקפצים בין השלוליות בדרכם לגנים ובתי הספר, עוברים ושבים עטופים בביגוד חמים ומטריות בשלל צבעים וסוגים

התרגשתי נורא! רציתי לראות את הסופה הזאת, להבין איך מרגישים רוחות ב- 100 קמ”ש ואיך נראים גלים כל כך גבוהים.

מי את הסופה שכולנו מחכים לך כל כך?

אז הסופה קפצה לביקור קצרצר ומהרה לעזוב וכבר לקראת הצהריים יצאה השמש לפרקים והשמיים קושתו בקשת בענן.

וכך גם התבשרנו שהסופה חלפה ומצב החירום נגמר.

אבל לא נכנעתי!! 

התארגנו מהר מהר ויצאנו אל הים עם ציפייה גדולה וחייבת להגיד- המחזה אדיר!!! הגלים לא הגיעו ל7 מטרים, הסתפקנו גם ב5 מטרים.

הגלים הרעישו והתנפצו עם קצף לבן ועבה. הים העלים את החוף לחלוטין, לא נשאר זכר, וכבר את האוויר עם טיפות מלוחות קלות. השמש חממה קלות וממש כמו מתוך ציור ילדים- יצאה מתוך הים קשת בענן גדולה וצבעונית.

לעמוד. להסתכל. לתעד. להאמין.

מצרפת לכם כמה תמונות מהרגעים הנפלאים האלה, אפילו הצלחתי לתפוס רגע מקסים- גלים מתנפצים.